זנו נ' מת"ב - מערכות תקשורת בכבלים בע"מ ואח'

החלטה

כתב התביעה הוגש כנגד שתי חברות מסחריות המספקות שירותי צפייה בטלביזיה בכבלים ו/או באמצעות לווין. לטענת התובע בעת התקשרותו עם הנתבעת "הוט" הובטח לו כי האחרונה תדאג לסיום התקשרותו עם הנתבעת "יס", אך היא הפרה התחייבותה זו.

בכתב התביעה לא מיוחס ל"יס" דבר וכל טרוניות התובע מופנות כלפי "הוט".

לכתב התביעה, שהוגש בסדר דין מקוצר, צירף התובע את הנספחים א' ו- ב'. הנספח א' הוא אישור "הוט" על חיבור התובע לשירותיה. הנספח ב' הוא פלט ממוחשב של "הוט".

שתי המבקשות הגישו בקשות למחיקת כותרת התביעה, ולטענתן התביעה איננה מבוססת על ראיה בכתב בעניין ההתחייבות, כנדרש בתקנה 202 לתקסד"א. בנוסף, הגישה "יס" בקשה למחוק התביעה נגדה על הסף, בהעדר עילה.

בתגובתו לבקשות טען התובע כי התביעה מבוססת על התקשרות בלתי מוכחשת עם "הוט" וראשית ראיה לכך היא נספח א'. כן טען כי התביעה מגלה עיהל כנגד "יס" מחמת שלא סיפקה לו שירותיה לפי ההסכם ביניהם, משום שבעיתים הרלוונטיות חובר לשירותי "הוט" וצפה בשידוריה בלבד.

אחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי את דין הבקשות להתקבל ואלה נימוקיי:

א. אמנם מחיקת תביעה על הסף היא צעד מרחיק לכת, שבית המשפט עושה בו שימוש בזהירות מרובה. יחד עם זה, הבחינה של עילת התביעה כנגד הנתבעים נעשה מעיון בכתב התביעה לבדו, ללא היזקקות לכתבי בי דין אחרים, או למסמכים חיצוניים (א. גורן, "סוגיות בסדר זין אזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 137-138). עיון בכתב התביעה דנן מעלה כי התובע לא טען דבר ביחס לחברת "יס". טענתו כי חברת "יס" לא קיימה את התחייבויותיה לספק לו שירותים אינה עולה מכתב התביעה והיא באה רק בתשובתו לבקשה. במצב דברים זה, ברור מאליו, כי התביעה איננה מגלה עילה כנגד "יס".

ב. יתירה מכך, ספק בעיני אם יש בידי התובע עילה כנגד "יס" שלטענתה המשיכה לספק לתובע את שירותיה, אולם התובע, מבחירתו בחר שלא לצרוך אותם, והעדיף, תחת זאת, לצרוך את שירותי חברת "הוט". אליבא "יס" התובע לא הודיע לה על הפסקת ההתקשרות והיא לא קיבלה על כך הודעה מגורם אחר. לכן המשיכה לספק את השירות. טענתה זו לא הוכחשה ע"י התובע ולכן קיים ספק אם יוכל התובע לתבוע את "יס" בעילה של הפרת ההסכם.

הלכה היא שמקום שניתן להורות על תיקון התביעה תחת מחיקתה, יעדיף בית המשפט את התיקון על פני המחיקה, ויאפשר את התיקון. כפי שציינתי, ספק בעיני אם בנסיבות דנן יוכל התובע לאחוז בעילה של ממש כנגד "יס" ולכן איני רואה את דרך התיקון ראויה.

משכך, הבקשה למחוק התביעה כנגד "יס" מתקבלת.

ג. כלל הוא שחלק מתביעה שאינו כשיר להתברר בסדר דין מקוצר, פוסל את כל התביעה מלהתברר בסדר דין זה (א. גורן, שם, בעמ' 306, סע' ב'). לכן, בהעדר ראיה בכתב או ראשית ראיה בכתב לתביעה כנגד "יס" פסול חלק התביעה הנוגע אליה מלהתברר בסדר דין מקוצר, והדבר פוסל את כלל התביעה מלהתברר בסדר דין זה.

ד. נוסף לכך, הכלל המדבר בראשית ראיה בכתב קובע כי ראיה זו צריכה להיות מסמך חתום ע"י הנתבע. אין מחלוקת כי נספחים א' ו- ב' לתביעה אינם חתומים בידי "הוט", הגם שנשלחו על ידה.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר", והתביעה כנגד "הוט" תתברר בסדר דין רגיל.

התובע ישא בהוצאות "יס" בסך של 2,000 ₪ + מע"מ ובהוצאות "הוט" בסך של 1,000 ש" + מע"מ.

ניתנה היום, י"ח אדר תש"ע, 04 מרץ 2010, בהעדר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: